ספרא בהר פרשה א
(ב) כי תבאו יכול משבאו לעבר הירדן תלמוד לומר אל הארץ, ארץ המיוחדת, יכול משבאו לעמון ומואב תלמוד לומר אשר אני נותן לכם ולא עמון ומואב, מניין אתה אומר כיבשו אבל לא חילקו, חילקו למשפחות, ולא חילקו לבתי אבות ואין כל אחד ואחד מכיר את חלקו, יכול יהו חייבים בשמיטה תלמוד לומר שדך שיהא כל אחד ואחד מכיר שדהו, כרמך שיהיה כל אחד ואחד מכיר את כרמו. (ג) נמצאת אתה אומר כיון שעברו ישראל את הירדן נתחייבו בחלה ובערלה ובחדש, הגיע ששה עשר בניסן נתחייבו בעומר, שהו חמשים יום נתחייבו בשתי הלחם, לארבע עשרה שנה נתחייבו במעשרות, התחילו מונים לשמיטה לעשרים ואחת עשו שמיטה, לששים וארבע עשו יובל.
Sifra on Parshat Behar (Vayikra/Leviticus chapter 25) states:
"When you enter into the land which I give you, then shall the land keep a sabbath for Hashem (G-d)"
You might think when you enter the bank of the Jordan, thus scripture says to the land, that is to say the special land. You might think when they enter into Amon and Moav, thus scripture says, which I give you and not Amon and Moav.
From where do we know that if they conquered it but did not divide it or divided it to families but not households and not everyone recognized his portion, (that the Shmitta, the Sabbath of the land does not yet take effect); you might think they would be obligated thus scripture says (Vayikra/Leviticus 25:3) Your field, namely, that everyone recognizes his field, Your vineyard that everyone recognizes his vineyard.
It turns out that you say, when Israel passed over the Jordan they became obligated in Chalah, Orla and Chadash. The 16th of Nissan arrived and they became obligated in Omer. They delayed 50 days and and were obligated in the 2 Loaves of Bread (of Shavuot). In the 14th year (presumably after the 7 years of conquest of the land and the 7 years of division of the land) they became obligated in tithes and started counting the Shmitta cycle. In the 21st year they did Shmitta (the Sabbath of the land). In the 64th they did Yovail (Jubilee year)